נשות מקצוע מספרות על סדנת ״בוקר של אמפתיה״
״סדנת אמפתיה או במילים אחרות 'ללמוד להתנהל בעולם הזה׳
איך העולם היה נראה אחרת אם היינו יכולים להתנהל כולנו בעולם- במיטבנו, פחות כועסים, יותר נראים ונשמעים. גם כלפי עצמנו וגם כלפי אחרים. איך היה רגוע ונעים יותר. ואם היינו יודעים שכל מה שצריך זה פשוט לבוא לסדנת אמפתיה אצל דנית. ככה פשוט, ככה מרתק, ככה מלמד, ככה נעים 💓
אתמול, אני ועוד חבורת נשים דולות נהדרות, חקרנו תרגלנו והרגשנו אמפתיה במשך 4 שעות, אצל דנית המופלאה. איך זה קל להבין ואיך זה קשה ליישם.
הרגשתי שממש סבבה לי לתת אמפתיה עד שנזכרתי במ"פ של רענן מהצבא, לפני 16 שנה. אה, אותו רציתי להרוג. אל תתפסו אותי במילה. היינו כבר נשואים ורענן השריונר היה חוזר פעם בשלושה שבועות הביתה, לשבת. היה לי כ"כ קשה. גם לו.
התקשרתי למ"פ, בחורה צעירה, והוא דיבר אלי כמו אחרונת הפקודות שלו ואני מררתי בבכי. הייתי מפנטזת איך אני עושה לו שיימינג באזרחות (לא עשיתי לו). ופתאום נזכרתי בו אתמול. וליבי התמלא כעס. ואז חשבתי עליו, אפילו לא זכרתי את שמו. חשבתי על האדם שהיה אז. על המקום שהיה נמצא בו אז. על מעשיו, שאני לא מצדיקה בשום פנים, אבל הצלחתי לרגע להתחבר בבפנים בפנים, ולהרגיש אמפתיה. אמפתיה, או במילה אחרת- חמלה. או בארבע מילים אחרות- לראות את הכוונה הטובה. מושג שלמדתי בקורס דולות בגישת לידה כמסע. להצליח לראות מה הכוונה הטובה של מי שעומד מולי. גם אם הכוונה שלו היא לשמור על עצמו, או על האינטרסים שלו, ונכון שהם לא שלי, אבל הוא רוצה לשמור עליהם, כמו שאני רוצה לשמור על שלי. ועם זה אני יכולה להזדהות… הצלחתם לעקוב? לוקח קצת זמן לחלחל…. מה אנחנו סה"כ מבקשים? שיראו אותנו, שיבינו אותנו. עיניים שיביטו, ואוזניים שיקשיבו. ראש נקי ממחשבות ודעות קדומות, ולב פתוח. כמה אומץ צריך בשביל לב פתוח. לא צריך להסכים, ממש לא. לא צריך למצוא פתרון. לא צריך להתבוסס יחד בבוץ. לא צריך לוותר על העקורונות החשובים לנו מכל. לא צריך להיות צודקים או להגיד משהו חכם. כלום. רק להקשיב. ולראות. ואז מגלים שבעצם כולנו אחד. ואתם בטח כבר מבינים לאן אני חותרת. כי אומנם זו הייתה סדנא לדולות. ובאמת שהן יכולות לשנות את העולם אבל אם רק כולנו היינו לומדים מזה קצת יותר.
אחת הדולות סיפרה שבדרך חזרה הביתה ישבה ברכבת בצפיפות והתבוננה באנשים, ממש עברה על כל אחד, על הפנים שלהם, על חייהם, על הכוונה הטובה שלהם, והרגישה כלפיהם
אמפתיה. וכמה שזה היה לה נעים. אמאלה כמה זה נעים. תנסו את זה. תנסו״
~לאה וייס
״סדנת האמפתיה הייתה ככ חשובה עבורי!
קודם כל עבור עצמי אבל גם ככלי מול הילדים/הבעל/ובעיקר מול ההריוניות והיולדות שלי לדעת להקשיב להן ולדעת לתמוך בהן ממקום נקי ולא שיפוטי.
תודה על כלי מדהים וחשוב! ותכלס חושבת שבלי קשר לדולאות זו סדנת חובה לכל אחת ואחד״
~ רחלי כהן

״אחד התרגילים שעשינו היה חוויה מאד חזקה עבורי – המפגש בעיניים לנפח טוב של זמן, תוך המילים של השיר, ממני וכלפיי, נשימה להפנמה, ומיד מעבר לזוג עיניים אחרות ואנרגיה אחרת וסגנון אחר, ושוב, ושוב, ושוב.. וההבנה שהם כולם אני ועוד המון בנוסף – פשוט גאוני, לא פחות, והרגשתי שרציתי לחוות זאת גם מול אלו שהיו איתי במעגל. תרגיל מרחיב לב הלכה למעשה – בלאהוב ולהיאהב בבחוץ ובבפנים.״.
~ מתוך משוב אנונימי בסיום הסדנה
״״
~
~
״״
~
״״
~